מאת: צוות שיבוצים

המושג "הון חברתי" הופך בשנים האחרונות למושג מפתח בכל הנוגע לפיתוח ארגונים עסקיים ופיתוח אזורי ולאומי. באופן מסורתי, מכירים ארגונים בשני סוגים של הון - הון פיסי, שהוא כל מצאי הנכסים הפיסיים והפיננסיים של הארגון; והון אנושי - שהוא הכישורים והיכולות של כח האדם של הארגון. בשנים האחרונות מסתבר כי קיים סוג נוסף של הון ארגוני והוא "ההון החברתי": מדובר במארג הקשרים, התקשורת, התמיכה והאמון שבין חברי הארגון לבין עצמם, ובינם ובין העולם החיצון. ממחקרים בתחומי הסוציולוגיה וחקר הארגונים עולה שארגונים המאופיינים ב"הון חברתי" גבוה יכולים "לתרגם" אותו להישגים עסקיים ופיננסיים.

ההון החברתי מתבסס ומתפתח באמצעות מגוון רחב של פעילויות חברתיות, מרביתן וולונטריות ולכאורה חסרות "תועלת" ישירה. השתתפות בסדנאות וימי עיון, פעילות התנדבותית וקהילתית, ואפילו סתם לצאת עם החבר'ה לבילוי. הסוציולוג האמריקאי רוברט פאטנם מספר כיצד משחק באולינג מפתח את ההון החברתי:

"משחק כדורת (באולינג) הוא בעל חשיבות רבה בארצות הברית. הספורט מורכב מזריקת כדור על מסלול חלק, שבסופו עומדים חיילי משחק שיש להפילם. השחקן שמצליח להפיל את מספר החיילים הרב ביותר הוא המנצח. אפשר לשחק במשחק הזה לבד, כפי שרבים עושים, או כחלק מצוות.
אופן המשחק מאפשר הזדמנויות משמעותיות ליצירת אינטראקציה פנים אל פנים. בדרך כלל מתמודדות בו שתי קבוצות בעלות חמישה שחקנים, אך בכל רגע נתון ישנם רק שני אנשים על המסלול, אשר מגלגלים את הכדור או מתכוננים לעשות זאת. כך נותרים שמונה אנשים פנויים, שאינם עושים דבר, אלא יושבים על ספסל שצורתו קשת וממתינים לתורם. ברוב המקרים הם מפטפטים על המשחק מליל אמש ומתעדכנים ברכילות. אך לעיתים קרובות באופן בלתי נמנע הם דנים גם בחוק מקומי זה או אחר, בשאלה האם האשפה נאספת כיאות, או בתפקודם של בתי הספר המקומיים. לפיכך, ברובד העמוק יותר, שמונת האנשים הללו, היושבים בצד, יוצרים דיון אזרחי, אפילו אם אין זה נראה כך באותו רגע."

(מתוך: התפוררות המעורבות האזרחית בארצות הברית של ימינו, מאת רוברט ד' פאטנם, מאמר שהופיע בכתב העת "סוציולוגיה ישראלית" גיליון ז (2) בתרגומה של רוני דורות.)

כלומר, טוען פאטנם, אפילו אם נראה על פניו שמשחק הבאולינג הוא "בזבוז זמן" ובודאי איננו תורם לארגון עסקי, הרי שברובד עמוק יותר הוא מאפשר לאנשים להחליף מידע וידע, לפתח קשרים עסקיים, לבדוק את ביצועי הארגון (האם "האשפה" נאספת כראוי, האם המכירות מתנהלות כראוי, ומה צריך לעשות כדי לשפר) ועוד נושאים בעלי חשיבות ראשונה במעלה לארגון, שהעובד העסוק איננו מתפנה לעסוק בהם במהלך יום עבודתו העמוס.

פאטנם ערך מחקרים מעמיקים בארצות הברית ובאיטליה, ומצא שיישובים ואזורים שבהם ההון החברתי גבוה, הם אלו שהצליחו לפתח צמיחה כלכלית ולכידות חברתית. לטענתו, כאשר ההון החברתי גבוה, נוצר אמון רב יותר בין החברים בקהילה, מה שמאפשר צמיחה של קשרים עסקיים רבים יותר, מעורבות חברתית ופוליטית רבה יותר, וכך שיפור מתמיד בתנאים הציבוריים והעסקיים:
"רשתות צפופות של מעורבות חברתית יצרו נורמה של יחסי גומלין - "אני אעשה זאת למענך כעת, מבלי לצפות לתמורה מיידית, משום שבהמשך מישהו אחר יעשה משהו למעני, וממילא נתראה ביום חמישי בערב בחבורת הזמר". .. אם יאמרו לי כמה חבורות זמר ישנן בקהילה, אוכל לנבא, בסטייה של שלושה ימים לכאן או לכאן, כמה זמן ייקח לאזרח הממוצע לקבל החזר כספי על הוצאות הבריאות שלו. מסתבר שקהילות שיש בהן חבורות זמר רבות הן גם עשירות יותר.."

כלומר, ארגון עסקי שמצליח לעודד את עובדיו להשתתף ביותר משחקי באולינג, או לשיר בחבורת זמר, או לצאת יחד לפיקניקים וטיולים, הוא ארגון שניתן להניח שיוכל גם להגיע לצמיחה כלכלית ועסקית. לפיכך, אחד מהתפקידים החשובים של היחידה למשאבי אנוש הוא לעודד ולפתח את ההון החברתי בארגון.

*